תכנית החיסונים בישראל החלה בשנות החמישים וכללה חיסונים כנגד אבעבועות שחורות, פוליו, אסכרה (דיפתריה), צפדת (טטנוס) ושעלת. סך כל החיסונים, לרבות חיסוני דחף, אותם קיבל ילד בשנת חייו הראשונה עמד על שישה, והסתכם בחמישה עשר עד גיל שמונה.
תכנית החיסונים הישראלית היא בין המחמירות בעולם וכוללת מספר גבוה של חיסונים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. במדינות רבות באירופה מספר החיסונים בשנת חייו הראשונה של תינוק נע בין 17 ל-21, ביפן עמד מספר זה על 14 עד שנת 2012, לעומת שלושים ושלושה מנות חיסון הניתנות בישראל.
מעבר לשיקולי יעילות, תכניות החיסונים בכל מדינה נקבעות משיקולי עלות ונוחות. לדוגמה, החיסון נגד נגיף צהבת B ניתן במדינות מסוימות למעט מאד תינוקות בקבוצת סיכון בלבד. בישראל ערב כניסת החיסון לתוכנית החיסונים, בדיקת כלל האימהות לנשאות לנגיף הייתה יקרה יותר ממתן החיסון לכלל התינוקות ומכאן בחרו בדרך זו. כמו כן, מועדי חיסונים מסוימים נקבעים במקביל למועדי חיסונים אחרים על מנת להבטיח קבלת החיסונים בפחות ביקורים בטיפת חלב, מה שמגביר את שיעור ההתחסנות באוכלוסייה. מסיבה זו משולבים תרכיבים נגד כמה מחלות בחיסון בודד אחד.
מידע נרחב ומפורט על המחלות הזיהומיות והחיסונים המומלצים נגדן
לקריאת תדריך החיסונים המפורט של משרד הבריאות
לוח חיסוני השיגרה בישראל, ילדים, שנת 2019
*לחצו על שם החיסון לקריאה בהרחבה בנושא
| שם החיסון | גיל | ||||||||||
| שנה ראשונה | שנה שניה | שנה שלישית | בית ספר | ||||||||
| לידה | 1 חודש | 2 חודשים | 4 חודשים | 6 חודשים | 12 חודשים | 18 חודשים | 24 חודשים | 6 שנים כיתה א' | 7 שנים כיתה ב' | 13 שנים כיתה ח' | |
| חיסון צהבת B | HBV מנה 1 | HBV מנה 2 | HBV מנה 3 | ||||||||
| חיסון פוליו חי מוחלש | OPV מנה 1 | OPV מנה 2 | |||||||||
| חיסון פוליו מומת | IPV | IPV | IPV | IPV | IPV | ||||||
| חיסון דיפתריה | DTaP מנה 1 | DTaP מנה 2 | DTaP מנה 3 | DTaP מנה 4 | DTaP דחף | DTaP דחף |
|||||
| חיסון טטנוס | |||||||||||
| חיסון שעלת | |||||||||||
| חיסון דלקת קרום המוח | HiB | HiB | HiB | HiB | |||||||
| חיסון חצבת | MMR מנה 1 | MMR מנה 2 | |||||||||
| חיסון חזרת | |||||||||||
| חיסון אדמת | |||||||||||
| חיסון אבעבועות רוח | Var מנה 1 | Var מנה 2 | |||||||||
| חיסון צהבת A | HAV מנה 1 | HAV מנה 2 | |||||||||
| חיסון רוטה | ROTA 2-3 מנות | ||||||||||
| חיסון פנוימוקוקים | PCV מנה 1 | PCV מנה 2 | PCV מנה 3 | ||||||||
| חיסון נגיף הפפילומה | HPV 2-3 מנות |
||||||||||
| חיסון שפעת | FLU שתי מנות לפעוט, מנה שנתית לאחר מכן |
||||||||||
| חיסון זיהום מנינגוקוקי | MPSV4 במקרים מיוחדים |
||||||||||
לוח חיסוני השיגרה בישראל, מבוגרים, שנת 2014
באפריל 2012 עדכן משרד הבריאות את תכנית החיסונים המומלצת וכלל לראשונה המלצה למבוגרים להתחסן כנגד מחלות ילדים. נוסף על 6 מנות חיסון נגד דיפתריה וטטנוס הניתנות לילדים, ממליץ עתה משרד הבריאות להוסיף עוד שלוש מנות לאחר גיל 18 ומנה נוספת בכל 10 שנים, מהם מנה אחת שתכלול גם את רכיב השעלת. מנת דיפתריה-טטנוס-שעלת מומלצת לכל אישה בהריון, בין השבוע ה 27 לשבוע ה 36, ללא תלות במספר המנות שקיבלה בעבר, לרבות בהריונות קודמים.
נוסף על שתי מנות חיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח הניתנות לילדים, ממליץ עתה משרד הבריאות להוסיף שתי מנות נוספות כנגד מחלות אלה לאחר גיל 18. החיסון נגד שלבקת חוגרת מומלץ עתה לבני 60 ומעלה, החיסון נגד שפעת מומלץ בכל שנה ובמיוחד לאנשים בקבוצות סיכון ולנשים הרות בכל שלב של ההיריון.
החיסון נגד זיהומים פנוימקוקים מומלץ למבוגרים מעל גיל 65, ולאנשים בקבוצת סיכון גבוהה במיוחד מומלץ חיסון זה גם לפני גיל 65, סה"כ שתי מנות חיסון. לאנשים המשתייכים לקבוצות סיכון ממליץ משרד הבריאות להתחסן גם כנגד צהבת A, צהבת B, זיהום מנינגוקוקי, פוליו ודלקת קרום המוח (המופילוס אינפלואנזה מסוג B).
| שם החיסון | גיל | ||
| 45 – 18 שנים | 64 – 46 שנים | 65+ שנים | |
| חיסון DTaP / DT דיפתריה-טטנוס / דיפתריה-טטנוס- שעלת | שתי מנות של חיסון נגד אסכרה ופלצת ברווח זמן של 6-8 שבועות ומנת דחף שלישית 6-12 חודשים לאחר המנה השניה. מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני. אחת המנות תנתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת | ||
| חיסון MMR חצבת-חזרת-אדמת | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות למי שנולד לאחר 1957 | ||
| חיסון אבעבועות רוח | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות למי שנולד בשנת 1993 ואילך. לנולדים לפני 1993, החיסון מומלץ לקבוצות בסיכון שלא חוסנו בשתי מנות החיסון או שאין להם תיעוד מעבדתי על חסינות נגד אבעבועות רוח, או שלא חלו בעבר באבעבועות רוח או בשלבקת חוגרת | ||
| חיסון שלבקת חוגרת | מנה אחת לאחר גיל 60 | ||
| חיסון הפפילומה | שלוש מנות בין הגילאים 18 עד 45 שנים. המנה השניה 1-2 חודשים לאחר המנה הראשונה. המנה השלישית 6 חודשים לאחר המנה השניה | ||
| חיסון שפעת | מנה אחת בכל שנה | ||
| חיסון צהבת A | לקבוצות סיכון בלבד: שתי מנות ברווח זמן של 6 – 12 חודשים | ||
| חיסון צהבת B | לקבוצות סיכון בלבד: שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית תינתן 5 חודשים לאחר המנה השניה | ||
| חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקים | לאדם שחוסן לפני גיל 65 שנים מומלצת מנה שניה אחרי גיל 65 שנים לאחר שחלפו 5 שנים לפחות לאחר המנה הראשונה, בתרכיב PPV23. אנשים המשתייכים לקבוצות סיכון בלבד: שתי מנות חיסון חיסון בכל גיל בתרכיב מצומד PCV13 או בתרכיב פוליסכרידי PPV23 |
||
| חיסון מנינגוקוק | לקבוצות סיכון בלבד: שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית תינתן 5 חודשים לאחר המנה השניה | ||
| חיסון פוליו | לקבוצות סיכון בלבד: שתי מנות ברווח זמן של 6-8 שבועות. מנה שלישית תינתן 6-12 חודשים לאחר המנה השניה, אם סדרת החיסון הראשוני ניתנה לפני גיל 18. אין צורך במנה שלישית באם ניתנה סדרת חיסון לאחר גיל 18 | ||
| חיסון דלקת קרום המוח | לקבוצות סיכון בלבד: מנה אחת | ||
חיסונים משולבים ובודדים
החיסונים IPV, DTaP, Hib ניתנים בישראל בזריקה בודדת המכונה "החיסון המחומש". יצרן: GSK. שם מסחרי: Infanrix-IPV+Hib או יצרן: Aventis. שם התרכיב: Poliacel או יצרן: Sanofi Pasteur. שם התרכיב: Pediacel
החיסונים dTap, IPV ניתנים לעיתים בזריקה אחת בודדת, החל מגיל 4 שנים, כזריקת דחף. יצרן: GSK. שם מסחרי: Boostrix-IPV.
החל מספטמבר 2008 החיסונים MMR, Var ניתנים בישראל בזריקה אחת. יצרן: GSK. שם מסחרי: Priorix-Tetra.
קיים בישראל חיסון משולב נגד צהבת מסוג A וצהבת מסוג B. יצרן: GSK. שם מסחרי: Twinrix .
קיים בישראל חיסון משולב נגד צהבת מסוג A וטיפוס הבטן Typhoid. יצרן: GSK. שם מסחרי: Hepatyrix .
בגיל 6 חודשים אפשר שהחיסונים IPV, DTaP, Hib, HBV ינתנו בזריקה אחת בודדת. יצרן: GSK. שם מסחרי: Infanrix Hexa.
קיים בישראל גם חיסון DT ו Td (למבוגר) נגד אסכרה ופלצת, ללא מרכיב השעלת.
קיים בישראל גם חיסון TT נגד פלצת בלבד. יצרן: Sanofi Pasteur. שם מסחרי: Tetavax .
כלבת
הנחיות משרד הבריאות באשר לחיסוני כלבת חיסונים פעילים נגד כלבת: יצרן: Chiron, שם מסחרי: Rabipur או Rabivac. יצרן: Sanofi Pasteur, שם מסחרי: Imovax
חיסון סביל
חיסון סביל ניתן בד"כ לאדם שנחשף למחולל המחלה (נגיף) או שקיים חשד שנחשף. בניגוד לחיסון פעיל המכיל את מחולל המחלה המביא את המערכת החיסונית לייצר נוגדנים כנגדו, החיסון הסביל מכיל נוגדנים מוכנים המעניקים חסינות חולפת של מספר שבועות. בד"כ בצד החיסון הסביל יינתן גם חיסון פעיל. החיסונים הסבילים העיקריים:
- פלצת (טטנוס): לאחר פציעה, ישנם מקרים בהם יינתן חיסון סביל המכיל טוקסאיד נגד פלצת: TIG-H.
- צהבת מסוג B: לאחר חשד לחשיפה לנגיף צהבת מסוג B (דקירה ממחט, דם), ישנם מקרים בהם ינתן חיסון סביל (HBIG) בצד חיסון פעיל רגיל. יצרן: Telecris Biotherapeutics. שם מסחרי: HyperHEP B .
- כלבת: HRIG BayRab . יצרן: Bayer
- וריצלה-זוסטר (אבעבועות רוח): VZIG
- אבעבועות שחורות: VIG
- אסכרה: DAT (אנטיטוקסין ממקור בעל חיים)